<h1>סמ"ג עשין סימנים קצ"א, קצ"ב</h1>
<h2>דף פג מה</h2>
נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם כל כלי שרת הצריכין להם והשקו את התמיד מים בכוס של זהב כדי שיהא נוח להפשיט עורו, אע"פ שמבוקר מבערב מבקרין אותו לאור האבוקות, מי שזכה בשחיטת התמיד מושכו לבית המטבחים שהיה בצפון המזבח מי שזכו באיבריו הולכין אחריו (ע"פ רמב"ם תמידין ומוספין פ"ו ה"א ופ"א ה"ט). ובית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו היה שמנה עמודים ננסין ורביעין של ארז על גביהן ואונקליות של ברזל קבועין בהן לתלות בהן כשהן מפשיטין על השלחנות (מדות פ"ג מ"ה). ושוהין שם עד שפותחין שער ההיכל הגדול ובשעת פתיחת השער שוחטין את התמיד, ואח"כ נכנסין להיכל שני הכהנים האחד שזכה בדישון המזבח הפנימי והשני שזכה בדישון המנורה, והמדשן את המזבח מדשנו בשעה שהשוחט שוחט את התמיד ואחר כך זורק את הדם זה שקבל, ואחר שזורקין את הדם מטיב זה שבהיכל חמש נרות ויוצאין שניהם מן ההיכל (רמב"ם פ"ו שם והל' ב'—ג') אליבא דרבנן דאבא שאול בפ"ק דיומא (י"ד ב') ובפ"ג (ל"ד א') מעמיד סתם משנה כמותן אף על פי שיכול להעמידה כאבא שאול, ולאביי דמסדר מערכה משמיה דגמרא אליבא דאבא שאול בפ"ג דיומא (ל"ג א') אומר הטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ואחר כך הטבת שתי נרות ואחר כך הקטרת.
